האמנם - שדות גולדברג

צליל מכוון / רוני טוביה

האמנם? – אל תלכי בשדה

מאיר אריאל עונה ללאה גולדברג על שירה, שהלחין חיים ברקני

 

בין השנים 1930-1932 שהתה לאה גולדברג במהלך לימודיה בבירת גרמניה ברלין.

כעבור שנתיים הפליגה לארץ ישראל, כאשר באותן שנים עלתה המפלגה הנאצית  בראשות היטלר לשלטון בגרמניה בעיקר על רקע המצב הכלכלית הרעוע שהיה במדינה.

מלחמת העולם השנייה התרחשה בין השנים 1939-45 במהלכה נספו 6 מיליון יהודים בשואה.

על רקע המאורעות הנוראיים שהתרחשו באירופה ובעיקר בגרמניה הנאצית כתבה לאה גולדברג שיר ללא כותרת שהתפרסם לראשונה בעיתון דבר ב19.2.1939.

"האומנם האומנם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם..."

כעבור שנים השיר קיבל את הכותרת "האומנם" שזו המילה הראשונה שלו וגם את המילים הפותחות את הבית הרביעי "את תלכי בשדה".

בניתוח של השיר מבקשת לאה גולדברג לדבר אל ליבם של ניצולי השואה בישוב היהודי שנותרו בחיים ולייסורי מצפונם. גולדברג פונה בשיר אל דמות נשית, ומתווה עבורה דרך חדשה. הדרך המטפורית כוללת : תלם, שדה, ועונת החורף בשנה "המטר.. בעדת טיפותיו הדופקת".  לאורך כל ארבעת הבתים פונה לאה גולדברג לאותה דמות נשית שלמרות "שדה הרטב" והדקירות של "שלפי השיבולים" שתקבל את הקושי בשלווה וברוגע ומסיימת בפסקה "את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט..."  הדרך שבה תוכל הנערה ללכת לבדה ללא כל ליווי.

לאה גולדברג ביססה את מעמדה כמשוררת העברית המפורסמת ביותר באותן שנים בנוסף להיותה סופרת אומנית עיתונאית ומרצה לספרות . בגיל 69 נפטרה בירושלים מעולם לא נישאה ולא היו לה ילדים. בשנה שבה נפטרה ולאחר מותה הוענק לה פרס ישראל לספרות בשנת 1970.

"שדות גולדברג" של מאיר אריאל

בשנת 1984 יצא אלבומו השלישי של מאיר אריאל "וגלוי עיניים" רצועה מספר 7 לא הותירה ספק על רצונו של אריאל להגיב עם השיר "שדות גולדברג" אשר בא להתכתב עם שירה של לאה גולדברג "האומנם".

"ילדתי שלי אל תלכי לבדך
אל תלכי לבדך בשדה המוזהב
ילדתי שלי אל תלכי לבדך
הוא ימכור לך מרחב השדה המוזהב.."

מאיר אריאל השתמש בשמה של לאה גולדברג ככותרת לשיר, והוסיף את המילה שדות וכיוון ישר לשדות המופיעים בשיר "האומנם".

ההקבלה שהחליט מאיר אריאל ליצור בין שני השיר באה לידי ביטוי במספר משפטים כמו:

לאה גולדברג כותבת "את תלכי בשדה לבדך", ומאיר אריאל עונה: "אל תלכי לבדך בשדה". אצל לאה גולדברג  ה"שיבולים ידקרוך", ואצל אריאל "לבך נמרט נשרט". בהמשך השיר "האומנם" כותבת לאה גולדברג "עלי אספסת", ועונה לה מאיר אריאל ב"עלי בננה". היא מספרת על "ראי השלולית הזהוב", והוא על "מרחב השדה המוזהב", לאה גולדברג מתייחסת  לסוג של"מָטָר ישיגך", ואריאל על "מֶטֶר רץ".

מאיר אריאל שבעברו הסתבך עם נעמי שמר עם השיר שכתב בשנת 1967 "ירושלים של ברזל" שבה להתריס כנגד "ירושלים של זהב" של שמר. מכה שנית עם "שדות גולדברג".

בזמן שלאה גולדברג באה והפיחה תקווה אצל הנערה שתצא לבדה למרחב הפתוח, מזהיר אריאל את מושא כתיבתו מפני הסכנות האורבות לה, הפיתויים ומקסמי שווא העשויים להיקרות בדרכה.

השיר "האומנם" של לאה גולדברג זכה ל3 לחנים של סשה ארגוב, נעמי שמר, וחיים ברקני עם הגרסה  המוכרת לנו יותר. ביצעו את השיר חוה אלברשטיין, לירון נירגד,  לוליק, נעמי שמר ושלומי סרנגה.

את השיר "שדות גולדברג" של מאיר אריאל ביצעה בנוסף אליו שרון רוטר, ועמיר בניון.

 מאיר אריאל נפטר ביולי 1999, וקיבל הכרה עצומה בעיקר לאחר מותו.

בימים אלו מצוין יום הולדתה של לאה גולדברג שנולדה לפני 110 שנים ב29 במאי 1911.