"אצלנו בכפר טודרא" – הברירה הטבעית

 

לכבוד שנת הלימודים הבאה בפתח הסיפור מאחורי השיר והמחזה שכתב יהושוע סובול

צילום Omri Tuvia

"אֶצְלֵנוּ בִּכְפַר טוּדְרָא,/שֶׁבְּלֵב הָרֵי הָאַטְלָס,
הָיוּ לוֹקְחִים אֶת הַיֶּלֶד/שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חָמֵשׁ.
כֶּתֶר פְּרָחִים עוֹשִׂים לוֹ/אֶצְלֵנוּ בִּכְפַר טוּדְרָא,
כֶּתֶר בָּרֹאשׁ מַלְבִּישִׁים לוֹ,/שהִגִּיעַ לְגִיל חָמֵשׁ.
כָּל הַיְּלָדִים בָּרְחוֹב/חֲגִיגָה גְּדוֹלָה עוֹרְכִים לוֹ,
שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חָמֵשׁ,
אֶצְלֵנוּ בִּכְפַר טוּדְרָא..."

היום נפתחת שנת הלימודים תשפ"ג. גם השנה צפויים להצטרף למערכת החינוך קרוב ל-200 אלף תלמידים חדשים לכיתה א`.

הסיפור של השיר של `אצלנו בכפר טודרא` מתחיל בכפר טודרא שבמרוקו. השיר מתאר טקס מאוד מיוחד שהיה נחלתם של הילדים היהודים תושבי הכפר, כשהתחילו ללמוד קרוא וכתוב. הם היו מקבלים לוח עליו האותיות היו מצוירות בדבש, ומלקקים אותן כדי לסמל ש-"הייתה התורה שבפה מתוקה כמו טעם של דבש".

המחזאי יהושוע סובול שכתב לא מעט מחזות ביקורתיים בעקר כלפי הממסד. ניסה להעלות בשנת 1976 מחזה בשם : `עצבים`. סובול הסתובב ברחבי הארץ בעיקר בעיירות פיתוח וראיין תושבים מקומיים בעיקר עולים ממרוקו. הראיונות התפרסמו בעיתון `על המשמר` בו עבד.

לאור הממצאים שאסף יהושוע סובול הוא החליט לכתוב הצגה שמגוללת את הפער הגדול של העולים ממרוקו בחייהם בארץ מוצאם לעומת החיים בארץ. כמו כן את היחס המפלה של הממסד אליהם. באותו שלב הגוף הנקרא `אמנות לעם`  (גוף התומך בחיי התרבות בפריפריה), סירב לתמוך בהצגה בשל נימוקים של חוסר איזון ואי עמידה בקריטריונים אומנותיים. יש האומרים כי ב`אמנות לעם` מאוד חששו מהתגובות שההצגה החדשה תעורר.

ההצגה המשיכה לרוץ ברחבי הארץ ללא סבסוד. השחקן איציק ויינגרטן נכנס לתמונה לאחר מספר הצגות ופיתח גרסה מרוככת של ההצגה. ויינגרטן הפך את ההצגה למחזמר שנקרא `קריזה`, עם קטעי מחול, שירים פרי עטו של יהושוע סובול ולמעלה מ-20 משתתפים, רובם שחקנים אנונימיים מהפריפריה אך גם שחקנים מוכרים יותר שהיו בתחילת דרכם כמו: : שלמה בראבא, מוני מושונוב, סנדרה שדה, רמי דנון, דב גליקמן, ז`אק כהן, ואיציק ויינגרטן. את המוזיקה למחזמר הלחין אמן לא כל כך מוכר שגם הוא יליד רבאט שבמרוקו – שלמה בר. מהמחזמר יצאו שני שיריים שנחקקו היטב בתודעה הציבורית והפכו את שלמה בר למפורסם. הראשון : `ילדים זה שמחה` השני, `אצלנו בכפר טודרא` שנכללו באלבום הבכורה של להקת הברירה הטבעית, והפכו למזוהים ביותר עם שלמה בר.

 המחזמר עוסק בישראל האחרת והמקופחת, על שני דורותיה, דור ההורים העולים מארצות ערב, ודור הבנים ילידי הארץ. בהצגה צפים נושאים כמו עוני, אלימות, עלייה וקליטה ואפליה עדתית.

הצגת הבכורה התקיימה ב23 באוקטובר 1976. התגובות היו מגוונות. היו שהסתייגו מהבוטות וחששו שההצגה מלבה יצרים וזורעת פילוג בעם. אך מה שחשוב שהקהל אהב ומילא את הכיסאות שבאולם. שמו של מנחם בגין הוזכר מספר פעמים במהלך ההצגה וזה גרר תגובות נלהבות של חלק מהצופים ובכל פעם כזו, הגיבו בתשואות רמות ובמחיאות כפיים. יש שיאמרו שלמעשה ההצגה ניבאה את המהפך הפוליטי שהיה בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 ולהיבחרו של מנחם בגין - שהיה מאוד אהוב בפריפריה - לתפקיד ראש ממשלת ישראל.

הקשיים של שלמה בר מול הממסד המשיכו גם בתחנות הרדיו שלא ממש השמיעו את השירים שהקהל מאוד אהב. ברדיו לא היו מורגלים לשירים ברבעי טונים המאפיינים מוזיקה ערבית.

את המחזמר בחר סובול לפתוח עם השיר  `אצלנו בכפר תודרא`. ההחלטה לפתוח כך את המחזמר באה כדי להציג את העושר התרבותי שבקרב עולי מרוקו, שבעצם נמנע מהם לאחר עלייתם לארץ. יהושוע סובול שמע את הסיפור על המנהג המתוק מאשה עולה ממרוקו, שספרה לו על הטקס שהשתרש בקרב היהודים תושבי המקום.

" וְאָז אֶת חֲתַן הַשִּׂמְחָה/שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חָמֵשׁ,
  אֶצְלֵנוּ בִּכְפַר טוּדְרָא,/ מַכְנִיסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
  וְכוֹתְבִים עַל לוּחַ שֶׁל עֵץ/ בִּדְבָשׁ מֵאָלֵ"ף וְעַד תָּי"ו
  אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת בִּדְבָשׁ,/וְאוֹמְרִים לוֹ: חַבִּיבִּי, לַקֵּק!
  וְהָיְיתָה הַתּוֹרָה שֶׁבַּפֶּה/מְתוּקָה כְּמוֹ טַעַם שֶׁל דְּבָשׁ,
  אֶצְלֵנוּ בִּכְפַר טוּדְרָא,  שֶׁבְּלֵב הָרֵי הָאַטְלָס..."

אותה אישה ילידת כפר טודרא שבמרוקו התגוררה בעת הריאיון בטירת הכרמל. היא תיארה לסובול כי בגיל חמש הילד היה נכנס לתלמוד תורה ולומד קרוא וכתוב. ואז היו כותבים עבורו על לוח את אותיות האל"ף בי"ת ומורחים עליהן דבש ואומרים לילד : לקק! ליקוק האותיות על ידי הילדים באה כדי להמתיק עבורם את התורה.

הסיבה לכך שהילדים התחילו ללמוד קרוא וכתוב בגיל 5, לקוחה מתוך מסכת אבות שם נכתב "בן חמש למקרא". ברבות השני ודווקא לאחר עליית המחזמר החלו להנהיג את הטקס "אותיות של דבש" במספר ישובים ברחבי הארץ ולאו דווקא מבני עדות המזרח. אך הפעם הטקס היפה נעשה לילדים שעולים לכיתה א`. לשיר `אצלנו בכפר טודרא` ישנם ביצועים נוספים של הזמרת גליקריא והזמר דוד ד`אור.

 בשנת 2019 קיבל שלמה בר פרס מפעל חיים על תרומתו למוזיקה הישראלית סוג של צדק פואטי.

המדור מוקדש לכל אנשי החינוך חברי קבוצת "צליל מכוון".

 

 

 

אני שמח שהגעתם עד לכאן ועכשיו פתחו את הלב לקראת החגים ולמען העמותות

תרומה לעמותות

תודה

 רוני טוביה