"אֲנִי כַּפַּי אָרִימָה"

 

על הסיפור מאחורי שיר הילדים הפופולארי שכתבו לוין קיפניס ונחום נרדי

 

כאשר החלטתי השבוע לכתוב את המדור שהוקדש כולו לשיר `שנה טובה` שכתב לוין קיפניס והלחין נחום נרדי,  פניתי לאחת הגננות הוותיקות והאהובות של הישוב והיא סיפרה לי על מקרה משעשע שבו אמא של אחד מילדי הגן שרה לבנה:  "אני כפרה – אמא ....",  בלחן של שיר הילדים המוכר והאהוב, אשר נכתב בשנת 1925. יש עוד מספר שיבושים פופולאריים  אבל נניח להם בשלב זה.

נחום נרדי ובנו שי

שי קיפניס בנם של לוין ומרים, נולד ב-ג` בתשרי תרפ"ו - ( 2 בספטמבר 1925 ) ממש לאחר ראש השנה. הבן הבכור שי, נולד בתל אביב וכעבור זמן מה נולדה אחותו ניצה.

לאחר הולדת שי החליט לוין קיפניס להוציא סדרה של  שירי ילדים, ביניהם השיר `שנה טובה`. אגב קיפניס כיאה לאב טרי וגאה חתם בשם העט אבי-שי.

באותה שנה 1925 המצב בארץ ישראל היה יחסית רגוע ושקט. אחת השנים השקטות מתוך שמונה שבין פרעות תרפ"א ופרעות תרפ"ט. אי לכך הנוסח המקורי של השיר `שנה טובה` היה הרמוני, ולא היו בו איחולים "לדוד גיבור אשר על המשמרת"  ו"לכל נוטר בעיר, בכפר".

באוגוסט 1929 החלו מאורעות תרפ"ט בהן בישוב היהודי בארץ ישראל ספג סדרה של פרעות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל. שבוע של פיגועים שגבו מחיר כבד של 139 יהודים שנרצחו, ו-339 פצועים. בקרב ערביי ישראל גם היו לא מעט נפגעים מרביתם על ידי שוטרים בריטיים.  הלם אחז את הישוב היהודי שכלל עשרות אלפי תושבים בלבד.  בעקבות המאורעות שינה קיפניס חלק מהבתים של השיר. הוא איחל בשיר שנה טובה `לדודים ולדודות`, ובאותה הזדמנות איחל שנה טובה ופורחת גם `לגנים ולשדות`, `לכל יד עוֹמֶלֶת` ו`לכל ילדה וילד`. באותו שלב השיר דוקלם בגני הילדים ועדיין לא הולחן.

 בשנת 1939, הלחין לראשונה נחום נרדי את השיר `שנה טובה` קיפניס הכניס עוד מספר שינויים בשיר. בעקבות השינוי הנוסף במילות השיר, את הגנים והשדות החליפו עתה דמויות חדשות: `דּוֹד גִּבּוֹר אשר על המשמרת` ו`נוֹטֵר (שזה שוטר משמר יהודי) בעיר, בכפר`. את `היד העומלת` החליפו `לכל עָמֵל בניר וגם במלט`. מי שהפך אותו משיר ספר לשיר זמרה היה נחום נרדי, שהלחין אותו לקראת סמינריון של מורים. נרדי הלחין 18 שירים שונים לאותו כנס. את השירים שהלחין צרר בחוברת מיוחדת בשם 18 שירים. את החוברת חילק למשתתפי הסמינר.

נחום נרדי ובנו יאיר

וזה היה הנוסח הסופי:

שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה/אֲנִי כַּפַּי אָרִימָה
שָׁנָה טוֹבָה לְךָ, אַבָּא,/שָׁנָה טוֹבָה לָךְ, אִמָּא

שָׁנָה טוֹבָה לְדוֹד גִּבּוֹר/אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת
וּלְכָל נוֹטֵר בָּעִיר, בַּכְּפָר בִּרְכַּת "חֲזַק" נִמְסֶרֶת .ש

שָנָה טוֹבָה, טַיָּס אַמִּיץ,/רוֹכֵב בִּמְרוֹם שָׁמַיִם,
וְרֹב שָׁלוֹם, מַלָּח עִבְרִי,/עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בַּמַּיִם.

שָׁנָה טוֹבָה לְכָל עָמֵל/בַּנִּיר וְגַם בַּמֶּלֶט,
שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה/לְכָל יַלְדָּה וָיֶלֶד.

 

קיפניס ונרדי אחראים על עוד שירי ילדים למועדי השנה: `משחק פורים` (`אחת, שתיים, שלוש, אני אחשוורוש`), `אני פורים`, `שיר המסכות` (`זקן ארוך לי עד ברכיים`), ואת `לביבות` (`קמח קמח מן השק`), ועוד.

השיר `שנה טובה`,  הפופולארי מכל יתר שירי ראש השנה, הוא זכה למעמד של שיר-עם ישראלי. מופיעי לעיתים בפרסומות במדיה הישראלית, ואפילו כרינגטון.

אנקדוטה נוספת  בעניין שיבוש מילות השיר  הוא הגיית  המילים בטעות `לְדוֹד גבור` בשווא, הניקוד המקורי של קיפניס הוא בפתח: `לַדוד`.

ולסיום: האם הביטלס עשו קאבר לועזי לשיר?

שנה טובה!