"ואלס להגנת הצומח"

 

על השיר שכתבה נעמי שמר והמשמעות הנוספת שלו.

"כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!"

בשנות ה-60 היה נוהג בקרב האוכלוסייה בארץ, לצאת לשדות הפריחה המרהיבים ולקטוף פרחים. נוהג קטיפת הפרחים שהשתרש בקרב הישראלים, הביא כמה מפרחי הבר הייחודיים של ארץ ישראל להגיע אל סף כליה.

בשנת 1964 הגיש חבר הכנסת, חתן פרס ישראל והסופר יזהר סמילנסקי (ס.יזהר ) הצעה לחוק `ערכי טבע מוגנים`. החוק שהתקבל בסופו של דבר בסוף אותה שנה, שילב את החברה להגנת הטב ורשויות האכיפה לאסור קטיפה/עקירה/מכירה של סוגים שונים של פרחי בר.

"אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!"

מערכת החינוך נתרמה למבצע ההצלה. אלפי מורים וגננות הוציאו את הילדים לטייל בטבע והנחו את התלמידים. המבצע כלל מערך הסברה מקיף וכולל בקרב האוכלוסייה ובעיקר בקרב ילדים שחונכו מאז אמצע שנות השישים שאסור לקטוף פרחי בר. מבצע ההגנה על פרחי הבר נחל הצלחה מרובה ולמעשה הציל זנים שלמים של פרחי בר יפים .

בשנת 1967 נחלה ישראל ניצחון מוחץ במלחמת ששת הימים על צבאות  מצרים, ירדן וסוריה. במהלך שישה ימים כבש צה"ל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה. הגנרלים של אותה מלחמה זכו להערצה חוצה מגדרים, ואפילו ברחבי העולם זכו לכבוד של מלכים.

לאחר אותה מלחמה שיש הטוענים שגם הזיקה ולא רק הועילה לישראל, פרסמה נעמי שמר את השיר "ואלס להגנת הצומח". שיר שנחשב עד היום לאחד מהשירים הירוקים, מושמע לא מעט בט"ו בשבט. השיר שלימד אותנו בילדותנו לאהוב את הטבע ולשמור על הפרחים המוגנים זכה לעוד זווית מפתיעה.

צילום : רוני טוביה

בתחילת שנות ה-70 התראיינה נעמי שמר אצל יצחק שמעוני שהיה מגיש רדיו וטלוויזיה.

שמעוני שאלה את נעמי שמר בהקשר של השיר:

האם היא חברה בהגנת הטבע?

 

נעמי שמר ענתה לו את התשובה המפתיעה הבאה:

"החי מעניין אותי בשיר הזה, החי ולא הצומח! תמיד שעשע אותי לראות פלקטים של פרחי בר מוגנים וליד זה באותו עיתון כתבה על מעשים מגונים. הקונטרסט הזה בין הנערות הבלתי מוגנות לפרחים המוגנים היה מאוד בולט וקרא לי להגיב עליו וזהו השיר"

"רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר".

השיר שהולחן גם על ידי נעמי שמר הוקלט לראשונה על ידי "האחיות שמר" רביעיית בנות.  שכללה את הזמרות דליה אורן, אמנה גולדשטיין, דינה גולן ורותי ביקל. השיר בביצוען לא זכה להצלחה.

 

השיר התפרסם וזכה להצלחה לא מועטה רק כעבור שנה כאשר ביצעה את השיר שולה חן עם להקת הנ"ל ולאחר מכן גם ירדנה ארזי. השתיים לא היו ערות בכלל למשמעות השיר. לאחר אותו ראיון של נעמי שמר עם יצחק שמעוני המילים בשיר כבר זכו למשמעות ברורה.

"הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר"

תופעת ההטרדות והפגיעות המיניות, לא החלה או הסתיימה בשנות ה-60.  רק כעבור למעלה מ-30 שנים מכתיבת השיר התפנתה הכנסת בשנת 1998 לאשר חוק למניעת הטרדה מינית.

בשנת 2020 הקליטו חברי להקת ג`ין בורדו ואיה זהבי פייגלין גרסת כיסוי לשיר : "ואלס להגנת הצומח" במסגרת הפרויקט "צו השעה – שומרים על הפסקול הישראלי" למעשה זה היה שיר ה "ME-2" הישראלי הראשון.