"רדיו בלה בלה"

 30 שנים לאלבום הקונספט היומרני של ה"חברים של נטאשה"

"רדיו בלה בלה"  הוא אלבום שבא לספר את סיפורו ש אדם הסובל מפיצול אישיות. א.וקסמן (שלימים נחשף שמו המלא : אבינועם וקסמן) הוא בעלים של תחנת רדיו. למעשה אותו שדרן רדיו מחלק את היממה ל-4. בכל שש שעות מתחלף לו ה"שדרן התורן" שלמעשה הוא אותו אדם הסובל מהפרעות זהות דיסוציאטיביות.

צילום : Lidor Azizi

פרדי, הפי, שץ וליזה:

בבוקר השידור משתלט לו פרדי שהוא טיפוס מנלכולי שאוהב לנגן רוק קלאסי. בהמשך מגיע הפי – דמות ססגונית שבוחר את מוזיקת הדאנס והפופ הקופצני. שץ האנרכיסט בוחר במטאל. ואחרונה חביבה ליזה שמביאה איתה מוזיקה קלאסית לסיום יממת השידורים.

מומחים קובעים כי הפרעות הזהות מגיעות לרוב מפוסט טראומה. בשיר הראשון שאותו שר ארקדי דוכין מתאר א. וקסמן בשיר "אוטוביוגרפיה" את מסלול חייו איך היה ילד ונער, רגיל לחלוטין. אלה שאז טראומה שחווה וקשורה לפרידה גרמה לחייו להשתנות עם תיאורים כמו :"הגהנום שבבטן" שגרמו לו "לשרוף הכל" והדרדרות שמובילה לאשפוז.

בשנת 1992 התכנסו בתוך אולפן אחד, להקת החברים של נטאשה שפעלה החל משנת 1987והוציאה שני אלבומים מוצלחים עד לאותה שנה: "החברים של נטאשה" ו"שינויים בהרגלי הצריחה". חברי הלהקה כללו את המייסדים ארקדי דוכין, מיכה שטרית, ז`אן פול זימבריס ומיקי הררי.

לקראת פרויקט ענק ויומרני שכלל בסופו של דבר 42 רצועות ושני תקליטורים, במהלך שלוש שנים של עבודה השתתפו בהקלטת האלבום כמות יוצאת דופן של אומנים ישראלים :

שלומי שבת, אפרים שמיר, לאה שבת, אביב גפן , פבלו רוזנברג , מאיר בנאי, אלון אולארצ`יק, ערן צור, דוד ד`אור, דודו פישר, רינת גבאי, שמיניית ווקאל, משה לוי, יזהר אשדות, שם טוב לוי, אלי ישראלי אברי גלעד, מנחם גרנית, דידי הררי, אורלי יניב, רבקה מיכאלי, אהוד מנור, יואב קוטנר, ורפי רשף. כל אחד נתן את קולו או קריינות או קטע של נגינה הפרושה לאורך כל האלבום.

"החברים של נטאשה" הצליחו בצורה מעוררת התפעלות לספר סיפור מורכב ביותר, בצורה מרתקת ואמינה. לכל מי שיאזין לכל האלבום (מומלץ) יקבל גם שירים שהפכו ללהיטים כמו:.

"פרדי על הבוקר", "עכשיו אני", "קוק בצהריים", "אני לא רוקד כשעצוב".

שורה של סגנונות מוסיקליים שונים מאוד משני האלבומים הראשונים של הנטאשות. שיתופי הפעולה הרבים הפכו את האלבום לפורה. כאשר ברקע תזמורת קלאסית, להקת אקפלה ווקלית, ושורה של קרייני חדשות מפורסמים,  הפכו את האלבום לאבן דרך במוזיקה הישראלית.

לאחר צאת שני האלבומים הראשונים של הלהקה מיכה שטרית נתקע עם כתיבת הטקסטים ודוכין, סיפר בראיון שחווה התמוטטות נפשית. "התעייפתי מהחיים", אמר. הוא היה אז בן 31. אבל המשברים נפתרו לפחות לזמן מה.

באלבום רדיו בלה בלה, שטרית היה אמון על כתיבת הטקסטים (למעט השיר "אני לא רוקד כשעצוב", שנכתב בשיתוף עם אלון אולארצ`יק) ארקדי דוכין על הלחנים וחלוקת התפקידים הביאה את השניים לשיא יצירתי.  

שלוש שנים ארכה העבודה על האלבום השלישי, ההצלחה של שני האלבומים הראשונים, לא היטיבה את מצבם הכלכלי בגלל חוזה בעייתי עם הד ארצי.

ברגעי האמת, החברים של נטאשה ירו גבוה . "הפינק פלויד לא יופיעו על החומה בירושלים", הכריז יואב קוטנר באחד מהטקסטים הזכורים ביותר של האלבום. היו כאלו שזיהו את "The Wall" של פינק פלויד שבהחלט מהדהד כאן, כמו גם אלבומים של The Who והאלבום הלבן של הביטלס.

באוקטובר 1994 האלבום הגיע למעמד זהב, לציון מכירת 20,000 עותקים.

באוקטובר ובנובמבר 2019, במלאת 25 שנה להוצאת האלבום, אוחדה הלהקה לסיבוב הופעות של חמש הופעות בו ביצעו את כל האלבום כאופרת רוק עדכנית.