גבי ברלין

 

על חייו ומותו של המורה לביולוגיה שהפך  למלך השירה בציבור

 

צילום : אבישי טייכר (ויקיפדיה)

בשנת 1988 בזמן שירותי הצבאי בחיל הים, נוצרו במהלך ההפלגות הארוכות ויכוחים על המוזיקה שתישמע במהלך המשמרת בגשר האונייה. לילות ארוכים היינו מנווטים ליעד לצלילי  המוזיקה שבוקעת מהרדיו-טייפ האומלל שהיה מותקן ליד עמדת המכ"מ.

באותה שנה יצא האלבום "חום יולי אוגוסט" של שלמה ארצי שללא ספק קיבל שעות השמעה מכובדות. אחריו אריק איינשטיין שהוציא אז אלבום אוסף.

באותם ימים התחרו שניים על התואר "מלך הקסטות" של התחנה המרכזית בתל אביב.

הראשון היה זוהר ארגוב אשר פשוט הכניס את בעלי הדוכנים בתחנה לכוננות העתקה עם כל קלטת שהוציא לאור.  הכול היה מתרחש במחסנים האחוריים של הדוכנים.

השני שהתחרה על אותו תואר מפוקפק היה גבי ברלין שגם העסיק את מעבדות ההעתקה האיכותיות בתחנה.

גבי ברלין נולד בשנת 1942 בתל אביב הוריו ילדי ברית המועצות, מוזיקאים בעצמם.

ברלין החל להשתתף בהצגות בגיל מאוד צעיר. בגיל 12 הופיע בתיאטרון הקאמרי במספר הצגות במקביל השתתף בתזמורת הגדנ"ע של תל אביב, והיה קריין בהצגת "פטר והזאב".

את שירותו הצבאי עשה בתחילה בחיל התותחנים.  כעבור שנה הוא צד את עינו של שאול ביבר שהחליט לצרפו ללהקת גייסות השריון. עם הלהקה שר את הלהיט "בנצי השמן". אחרי שהשתחרר הצטרף למספר הרכבים מוזיקליים ואפילו הוציא אלבום סולו בשנת 1968, שהניב שירים מוצלחים: "שיר לאלמונית", "מה אמרו הציפורים" ו"ליל בא".

 

הוריו של גבי ברלין דחקו בו ללמוד מקצוע מעבר לקריירה המוזיקלית. הוא למד הוראה ובמקביל לקריירה שפיתח כזמר, החל לעבוד כמורה לביולוגיה. באותם ימים שלחו התלמידים גלויות הצבעה לשיריו במצעדי הפזמונים.

באמצע שנות ה-80 בער בו הרצון ליר ולנגן. וכך בחצר של מסעדת דגים ביפו היה מנגן להנאתו בעל יום רביעי ושר מחרוזות של ארץ ישראל הישנה והטובה. אט אט החל לצבור קהל רב להופעותיו. בין המבלים במקום היה המשורר רוני סמק. באחד הערבים הציע לגבי ברלין פשוט להיכנס לאולפן ולהקליט עצמו שר עם קהל.

אף אחד לא דמיין שכעבור פרק זמן קצר ביותר ימכרו מאות אלפי עותקים של אותה קלטת המבוססת על מחרוזות שירי ארץ ישראל. בתוך שלוש שנים יצאו לאור 3 קלטות שנחטפו כמו לחמניות טריות : `לשיר עם גבי ברלין` (1988) אין כמו השיר הזה` (1989) `ממשיך ושר` (1990). גבי ברלין בנה עצמו כאייקון של ערבי שירה בציבור. ברלין הנחה את ערבי השירה במשך שנים ארוכות. בשנת 2019 השתתף ב"פסטיבל השיר הבא", חידוש לפסטיבל הזמר המיתולוגי.

לאחרונה חלה גבי ברלין במחלה קשה  ומספר ימים לפני מותו קיבל פרס מפעל חיים מטעם אגודת אמני ישראל. הפרס הוענק בהיכל התרבות בפתח תקווה, באירוע של משה להב במסגרת פרויקט "שירים שמלווים את חיי", בו אירח את המפיק איתן גפני. בין היושבים באולם היה גבי ברלין. במהלך הערב, להב עצר את המופע, ירד מהבמה, ניגש לברלין שישב בשורה הראשונה והזמין אותו לשיר יחד עימו. ברלין, שהתרגש עד דמעות מהמחווה, התגבר על הקושי הגדול ושר יחד עם הקהל שהריע לו. זו הייתה שירתו האחרונה. מיד לאחר מכן, הופתע על ידי חבריו מאיגוד אמני ישראל אשכולות ועיריית פתח תקווה שהעניקו לו פרס אמ``י למפעל חיים.

משה להב `הטיש הגדול`:

״לרגל יום הולדתו השמונים צללתי לחייו של אמן הזמר העברי גבי ברלין. זה קרה מאחר שבחרנו בו להיות האורח שלי במופע השנתי שנקרא ״שירים מלווים את חיי״ בו אדם רב פעלים מספר על חייו ובוחר שירים שליוו את פועלו.

היו שנים בהן היינו במעין תחרותיות עדינה זה מול זה, כפי שכמעט מתבקש מכניסתו של שחקן חדש (אני) למערכת הצפופה של מופעי זמר עברי, אך בשנים האחרונות קיבלנו זה את זה בהשלמה ובשמחה יש להגיד.

תמיד ראיתי אותו מגיע לקצווי ארץ אוחז במיקרופון ושר מנדבת ליבו. הוא היה שליח של ממש באין ספור התנדבויות לאן שתרצו ולאן שתבקשו.

גבי ברלין - מנוע גדול של זמר עברי, נוח על משכבך בשלום״

 

השבוע ספדה לגבי ברלין יו"ר אמ"י יונה אליאן קשת: "עולם התרבות הישראלי איבד הבוקר עוד אחד מעמודי התווך שלו. אם יש נחמה, היא בכך שזכינו להודות לו ולהראות לו עד כמה אהבו אותו עוד בחייו".