אלעד ירד אל הירדן

 

הסיפור מאחורי השיר שכתב אברהם זיגמן

 

רקע:

בשנת 1970 הגזרה הביטחונית הכי חמה הייתה בעמק הירדן. בחודש ספטמבר פרצו עימותים בתוך הממלכה הירדנית, בין צבא ירדן לארגונים פלסטינים, שכונה "ספטמבר השחור".

פעילי אש"ף בראשות יאסר ערפאת פעלו בגלוי בתוך ירדן מול הממלכה ההאשמית שבעצם הייתה רק 20% מהאוכלוסייה.

ב1 לספטמבר 1970 ניסו המחבלים הפלסטינאים להתנקש במלך חוסיין ללא הצלחה ובנוסף, כעבור מספר ימים, חטפו פעילי הארגון 3 מטוסי נוסעים שהונחתו בירדן.  הצבא הירדני החל בפעולה מאסיבית כנגד בסיסי המחבלים שהיו בנחיתות רבה מול צבא ירדן.

כוחות שריון סוריים ניסו להתערב בגבול סוריה ירדן, הירדנים פנו בצרתם לארה"ב שביקשה מישראל לחזק את השלטון הירדני. לישראל היה אינטרס שארגוני הטרור לא ישתלטו על ירדן ויקימו את `פת"ח-לנד` ממזרח לבית שאן.

צה"ל החל לגייס כוחות מילואים שריון ומודיעין שהתפרסו באזור עמק בית שאן בקעת הירדן, ובגזרה הסורית. בעקבות התערבות ישראל צבא סוריה נסוג, והארגונים הפלסטינים נחלו תבוסה שביססה את שלטון המלך חוסיין עד לעצם היום הזה.

כתיבת השיר:

אברהם זיגמן נולד באפריל 1949 היא שירת בצווי הווי צנחנים שבין חבריו לצוות היו דודו זכאי, שלומית אהרון. ונוצר שיתוף פעולה עם נעמי שמר. באותו חודש ספטמבר גויס  זיגמן לצוות הוואי עם שייקה אופיר וגילה רונן,  בכדי לבדר את החיילים שהוקפצו לבקעת הירדן. זיגמן נפגש עם שייקה אופיר בתל אביב לקראת ירידתם לבקעה. באותה פגישה ב"קפה קליפורניה" התעניין אברהם זיגמן בבנו של שייקה, אלעד אופיר שאותו הכיר מצוות הוואי צנחנים.

שייקה אופיר ענה מייד בעגה הגרונית שלו  "אלעד ירד ליר-דן" (במלעיל). זיגמן הבין לאחר מספר שנים שחז"ל חידדו כבר את שמו של הנהר:  "למה נקרא ירדן? שיורד מדן..."  אלעד בנו של שייקה גויס אף הוא בשל המתיחות. המשפט הדהד לאברהם זיגמן בראש, הוא החל לשלב אותו למשפטים שהפכו לבתים שבסופו של דבר התגבשו לשיר.

" אלעד ירד אל הירדן /

   הוא ראה הכל פורח.

   למלוח אותו הריח /

   ממש כמו בראשונה"

זיגמן הלחין את השיר ואז נתקל בבעיה בלתי צפויה.

לתרומה לחצו כאן

ההתערבות של נעמי שמר

כאשר הלחין אברהם זיגמן את השיר הוא שם לב כי בשורה השלישית יש לו בעיה עם מקצב השיר בין השורות שלא נותר אויר לנשימה. הוא לא היה שלם לגמרי עם הלחן, וביוזמתה של חברה משותפת הוזמן זיגמן לביתה של נעמי שמר שהבהירה לו בנחרצות כי בשורה השלישית יש לו למעשה יותר מבעיה אחת, הראשונה היא השימוש במילה "מלוח" שבו השתמשה נעמי שמר בשיר "חורשת האקליפטוס" – "וריח המלוח על המים..." נעמי שמר הציעה להחליף את המילה "מלוח" ל"הרדוף" זיגמן הסכים בלית ברירה לבקשתה של שמר.

בבעיית הנשימה בין הבתים הציעה נעמי שמר בפשטות "סינקופטה!" (אי נגינה של פעמה שאמורה להיות מוטעמת) ואז נוצרה לה בשורה השלישית בבית הראשון האתנחתא שלאחר המילה "להרדוף... אותו הריח / ממש כמו בראשונה" .

שמח וטוב לב יצא אברהם זיגמן מביתה של נעמי שמר, בעיה שניסה לפתור במשך חודשים טופלה בתוך כמה שניות על ידי  שמר, ולפי הגדרתו: "כך השיר יצא לו מבית הסוהר".

ביצועים לשיר

השיר "אלעד ירד אל הירדן" בא לנסות להשיב את הפסטורליה של הירדן ומשלב בתוכו מילים כמו פריחה, זרימה שקטה של מים, ברית וקירוב לבבות. בניגוד לתקופה המתוחה בעת כתיבת השיר.

זיגמן העביר את השיר בשנת 1972 ללהקת פיקוד דרום במסגרת התוכנית "מדרום תיפתח הטובה", כאשר הסולנית הייתה אביבה אבידן. השיר הקנה לה פופולריות רבה.

בהמשך ביצע את השיר גם דודו זכאי שהעלה את קרנו של השיר לא פחות, זכאי אמר באחד הראיונות שהחלום שלו לערוך כנס של כל אותם ילדים שנקראו בשם אלעד בעקבות השיר.

הסוף הטראגי של אלעד אופיר

אלעד היה בנו בכורו של שייקה אופיר מנישואיו הראשונים לזמרת אוהלה הלוי.

הוא החל בנדודיו עם אביו כשהיה בן שנה כאשר שייקה אופיר למד פנטומימה בפריז.

בצבא הוא שירת בלהקת הצנחנים והפך למוזיקאי. בשלב מסוים ניסה את מזלו בחו"ל והתגורר בארצות הברית. בחודש מאי 2012 כשהוא בן 58 נפטר אלעד אופיר בארצות הברית ממחלה ובעוני רב, ממש באותו הגיל בו נפטר שייקה אופיר.

אברהם זיגמן כותב השיר חזר בתשובה  והיום הוא חסיד חב"ד, מתגורר בירושלים ולו תשעה ילדים. לאחר שחרורו מהצבא, עבד בקול ישראל במשך שנים ארוכות עד ליציאתו לגמלאות בשנת 2012. הוא כתב שירים נוספים ובעיקר הלחין שירים כמו "דרך ארץ השקד" (מילים: דודו ברק) "היונה" (מילים: דליה רביקוביץ`), ו"שתי אחיות" (למילותיו של יורם טהר לב)

את השיר "מדרום תפתח הטובה" של להקת פיקוד דרום כתב והלחין.