המלחמה ושיריה

 

הסיפורים מאחורי השירים שנולדו בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

 

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים, הייתי רק בן 5. זכורה לי היטב התקופה המתוחה שלוותה לפני ואחרי המלחמה. כניסה למקלטים האפלת הבתים ופרוץ המלחמהבשעה 13:50 של 6 באוקטובר בשנת 1973.

בימים שקדמו לפרוץ הקרבות ישראל הייתה מבושמת מההצלחה הכבירה במלחמת ששת הימים. המדינה הייתה באופוריה. ואפילו אומני ישראל הפכו למבוקשים ברחבי אירופה וארצות הברית.

הקרבות שהחלו ביום הכי קדוש לעם היהודי, תפס את הצבא ואת העורף לא מוכן למערכה שהחלה בצהרי יום כיפור כאשר מתפללים רבים בעודם צמים  הוזעקו לגזרות המלחמה בסיני וברמת הגולן. ההפתעה הגדולה והאבדות הרבים הכניסו את האזרחים להלם ומי שסייע להרמת המורל באותם ימים היו אומני התרבות של המדינה הצעירה.

"מה חשוב היום" – אבי טולדנו

מילים: עוזי חיטמן/ לחן: אריה גור ואבי טולדנו

 

"אני הולך קדימה,/ לא מביט אחור.

וחושב על דרך,/ לשכוח, לא לזכור,

כי כל מה שהיה - איננו,/ אלוהים יושב למעלה -שם בעננים,

ואני קטן למטה / לא בעניינים.

מה חשוב היום - מה?/ מה חשוב אתמול - מה?

מה חשוב הכל מה?/ אם נמשיך לרצות – אז, יסתדר הכל."

כאשר החלו הקרבות מול המצרים והסורים, אבי טולדנו שהה בפריז. כאשר שמע על תחילת המלחמה הוא לא חשב פעמיים והזמין את הטיסה הראשונה לארץ. ביום השלישי למלחמה נחת אבי טולדנו בשדה התעופה בלוד. משם הוא נסע ישירות לסיני כדי להופיע בפני החיילים. טולדנו שהיה בקו עליה שר לחיילים מהרפרטואר המתהווה שלו: "זוהי יפו", עם רדת היום", "בדרך חזרה", וגם שני שירים מפסטיבל הילדים "חג יובל", ו"למה ככה" שכתבו לו דודו ברק ושייקה פייקוב שיר שזיכה אותו ואת הילדה עירית ענבי במקום הראשון.

כאשר שהה בצרפת התנגנה לאבי טולדנו מנגינה בראש. הנושא הטריד את מנוחתו לא מעט, עד שנתקל בעוזי חיטמן ששהה אף הוא בחזית בסיני. עוזי חיטמן בעצמו הצטרף לצוותים שהעלו את המורל בקרב החיילים. אבי טולדנו השמיע לעוזי חיטמן את הפזמון. חיטמן מצידו מיד כתב מילים וכך נולד "מה חשוב היום" . אבי טולדנו צירף את השיר לרשימת השירים איתם הופיע מול החיילים במוצבים. לאחר המלחמה הוא הקליט את השיר שהופיע באלבום "סתם בן אדם", שיצא לאור ביוני 1974.

השיר "מה חשוב היום" הפך ללהיט מקומי כבש את ראשות מצעדי הפזמונים. בשנת 2004 חידשה את השיר ריטה בפרויקט שנערך עבור ילדים בסיכון. השיר נחקק בזיכרון מאז, אבל בעיקר זכור כשיר עידוד ומסר לכל אחד שנמצא במקום פחות טוב בהתלבטות או פרשת דרכים.

 

"אין לך מה לדאוג" – להקת עוזי והסגנונות.

מילים: תלמה אליגון רוז/לחן: קובי אושרת

 

"אין לך מה לדאוג/ אני נזהר ולובש גם סוודר

אין לך מה לדאוג/ זה מיותר הכל בסדר

אין לך מה לדאוג כאן נהדר/ מפגיזים כהוגן

באמת שלא חסר דבר...

שלחי לי תחתונים וגופיות/ כאן כולם כבר כמו חיות

נלחמים כמו אריות/ מורל ממש גבוה

ואצלנו בפלוגה/ מבקשים קצת הפוגה, מותק לא לשלוח לי עוגה."

במהלך המלחמה שלח חייל צעיר בשם גיורא, גלויה לאחותו תלמה אליגון.

גיורא חייל במילואים בהנדסה ימית שהוצב בתעלת סואץ, סיפר בגלויה את מה שעובר עליו ועל החיילים שבמוצב.

קובי אושרת שהיה בקשר עם תלמה, ביקש ממנה מילים למנגינה שכתב כדי להעלות את המורל של החיילים. תלמה לקחה את הגלויה שכתב אחיה גיורא. היא הפכה את הכתוב לשיר המוכר גם כ"שִלחי לי תחתונים וגופיות" השיר הפך לאחד הלהיטים הגדולים שהולידה אותה מלחמה. עוזי פוקס הקליט את השיר שבתחילה כלל באחת השורות את מצב נייר הטואלט, אך הושמט בגלל הצנזורה. השיר זכה להצלחה עצומה והוא דורג במקום החמישי במצעד הפזמונים העברי השנתי באותה שנה.

 

"המלחמה האחרונה" – יהורם גאון

מילים: חיים חפר/ לחן: דובי זלצר

 

"אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה

שזאת תהיה המלחמה האחרונה.

בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות

אשר עברו את כל האש והשחיקות,

בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים

ועיניהם כבדות ממלח וגלים."

במהלך המלחמה הצטרפו גם המלחין דובי זלצר ויהורם גאון למאמץ הלאומי ואף הם הופיעו בפני החיילים שבשתי החזיתות. במהלך ההופעות נשאלו השנים לא פעם מדוע לא נכתבו שירים על המלחמה הזאת. באחת ההופעות הם פגשו את חיים חפר באחד המוצבים, וסיפרו לו על בקשת החיילים. חפר ישב וכתב את מילות השיר, וזלצר מצידו ישב בשטח והלחין את השיר. למחרת שר יהורם גאון את השיר לפני יחידת הצנחנים, כשהוא קורא את המילים מתוך הדף. הצנחנים הצטרפו לפזמון החוזר, סצנה שהייתה מרגשת עבור כל הנוכחים.

 

לאונרד כהן

בתוך כל המאמץ של האומנים הישראלים שהופיעו ללא תנאי במוצבים בצפון ובדרום, הגיע באופן מפתיע לארץ לחזק את ידי הלוחמים לא אחר מאשר הזמר היהודי קנדי לאונרד כהן.

הסופרסטאר חש זהות עמוקה עם העם היושב בציון ונלחם באויביו. כהן גייס אליו את מתי כספי ואושיק לוי, והופיע עימם בפני החיילים. לכהן יצא אף לצרף אליו להופעות גם את אילנה רובינא ושלישיית התאומים. לאונרד כהן נשאר בארץ חודשיים לאחר תום המלחמה. כששב לקנדה נכנס לאולפן והוציא את האלבום "New Skin for the Old Ceremony" שהושפע מחוויותיו מחזית הלחימה. ניתן לראות השפעה זו בשירים "Who by Fire", המבוסס על קטע מתוך התפילה "ונתנה תוקף", אחד מפיוטי יום הכיפורים, וכן בשירים "There Is a War" ו-"Lover Lover Lover" שנכתב במהלך ההופעות מול החיילים. אחד השירים המפורסמים ביותר באלבום זה הוא  "Chelsea Hotel " דווקא שיר זה אינו קשור למלחמה, אלא נכתב בעקבות מותה של הזמרת ג`ניס ג`ופלין.

 

"לו יהי" – הגשש החיוור

מילים ולחן: נעמי שמר

"עוד יש מפרש לבן באופק/ מול ענן שחור כבד
 כל שנבקש לו יהי/ ואם בחלונות הערב
 אור נרות החג רועד/ כל שנבקש לו יהי.

לו יהי, לו יהי/ אנא - לו יהי
כל שנבקש לו יהי."

בתקופה שלפני המלחמה החליטה נעמי שמר לכתוב מילים עבריות לשירם של הביטלס "Let It Be". במהלך הכתיבה היא לא אהבה את תרגום שם השיר ל"שיהיה", וחשבה שיש לתת לו את השם "לו יהי". עם פרוץ הקרבות, כתבה את המילים המבטאות תקווה לסיום הקרב ולשלומם של החיילים.  פול מקרטני עצמו פירש את מילות השיר בצורה שונה מהבנתה של נעמי שמר והסביר כי "Let it Be" הוא "אל תדאג – הנח לדברים להיות כפי שהם".

 בן זוגה של שמר מרדכי הורוביץ, שחזר משירות מילואים, הקשיב לשיר וטען באוזניה  כי יש להתאים לשיר זה מנגינה מקורית, עם שייכות ישראלית ולא זרה. שמר שינתה את הלחן כך שיתאים למילים העבריות. בערב חג הסוכות 1973 ביצעה אותו שמר בתוכנית מיוחדת של הטלוויזיה הישראלית "מפגש אמנים", וזמן קצר לאחר מכן הקליטה אותו יחד עם שלישיית הגשש החיוור. אלברשטיין, שמר ו"הגששים" שרו אותו בפני החיילים הלוחמים, והוא הפך לשיר המבטא את הכאב והתקווה שהייתה בעת המלחמה.

השיר שזכה להצלחה רבה ולגרסאות כיסוי רבות, הפך למעשה לסמל של אותה מלחמה.