כך איחד מלך הפופ את הכוכבים האמריקאים למען הרעבים באפריקה.
הרעיון השאפתני ואחד המצליחים שידע הפופ העולמי, החל עוד קודם לכן בשנת 1983.
היוזמה הראשונה הייתה בכלל בבריטניה. בוב גלדוף זמר בריטי המוכר לנו בחלקו כשחקן ראשי בסרט "החומה" של הפינק פלויד ובעצמו סולן של להקת ה"Boomtown Rats" שאחראית על השיר שמשקף לנו יותר מכל את "שביזות יום א`" ונקרא : "I Don`t Like Mondays".
גלדוף באותם ימים צפה בדיווחי הטלוויזיה על הרעב הקשה באתיופיה. בצורת קשה שפקדה בעיקר את צפון המדינה וחלקים נוספים של יבשת אפריקה. הרעב הגיע למקומות קיצוניים ומזעזעים שגבו קורבנות באדם של כמיליון איש. העזרה ממדינות נאט"ו הגיעה אבל הייתה מעטה מדי. המוני אדם וכנופיות פשע היו משתלטים על אספקת המזון.
בוב גלדוף החליט להרים את הכפפה ופנה לאומנים בריטים והציע להם לחבור ולהקליט שיר שכל הכנסותיו יהיו למען הרעבים באפריקה. גלדוף הקים ארגון צדקה בשם "BAND AID " ובשם זהה הקים את ההרכב של האומנים הבריטים. בדצמבר שנת 1984 שוחרר הלהיט:
"DO THEY KNOW ITS CHRISTMES". כאשר לא פחות מ-40 אומנים מרחבי בריטניה שהשתתפו בהקלטה. הסינגל מכר למעלה משלושה מיליון עותקים באותה שנה. הפרויקט הצליחה לגייס 8 מיליון ליש"ט ממכירות ברחבי העולם.חלק מהמשתתפים היו : פיל קולינס, בונו, בוי ג`ורג`, ג`ורג` מייקל, פול יאנג ועוד.
ואז הגיעה הגרסה האמריקאית: הארי בלפונטה המוזיקאי והשחקן האמריקאי ממוצא ג`מייקני היה פעיל חברתי במשך עשרות שנים באמריקה. הוא שמע את הביצוע של הבריטים למען המטרה החשובה והחליט לא לעמוד מנגד.
בדצמבר שנת 1984 הוא הקים קרן שתגייס כספים למען הרעבים באפריקה ופנה לליונל ריצ`י שייקח חלק בכתיבה. קווינסי ג`ונס גוייס לנהל מוזיקלית את הפרויקט, והביא איתו מייד את מלך הפופ העולמי מייקל ג`קסון. מייקל התלהב מהרעיון וממש דרש להשתתף בכתיבת השיר ואכן ריצ`י וג`קסון נפגשו בביתו של מייקל וכתבו את השיר.
באותו הלילה מייקל ג`קסון הקליט בעצמו גירסת דמו והשניים החליט לצאת לדרך.
בעזרת אותו דמו שהקליט ג`קסון מנהלי ההפקה התחילו לשווק את היוזמה ופנו לאומנים אמריקאים מהשורה הראשונה.
הקלטת השיר נקבעה לתאריך 28.1.1985 בשעה 20:00 בערב באולפני `איי אן אם` שבלוס אנג`לס ולא במקרה. באותו ערב רוב האומנים היו בטקס הענקת פרסי מוזיקה בעיר. מייקל ג`קסון הקליט ראשון את הקטע שלו ונותר לארח את שאר האומנים והכל נעשה תחת אבטחה כבדה ומעטה חשאיות. 46 סולנים ואומנים מהשורה הראשונה השתתפו בהקלטה. בוב גלדוף הגיע לאולפן לפני ההקלטה לספר למבצעים על הפרויקט שעשה באנגליה וחיבר את כולם למטרה באמצעות נתונים שהציג.
תהליך הקלטת תועד כמעט במלואו, ליונל ריצ`י שקודם לכן הנחה את הטקס שקדם להקלטות, ואף זכה בחמישה פרסים בו. היה שקוע כל כך בהקלטת השיר. והזכורות מהטקס נמוגו. רוב האומנים שהתגייסו למשימה שמעו את השיר לראשונה במעמד הקלטה. הם האזינו למספר המנוני מדינות שונות כמו אמריקה, אנגליה, גרמניה ורוסיה במטרה לספוג השראה שתהפוך את "אנחנו העולם" משיר מחווה - להמנון עולמי.
מהלך ההקלטה:
היו לא מעט קטעים סוריאליסטים שאף תועדו במצלמות, קני רוג`רס עבר כמעט בין כל האומנים עבור חתימות. סינדי לאופר המאובזרת נאלצה להקליט את הטייק מחדש משום שהתכשיטים הרבים שהיו עימה נשמעו בהקלטה. הקטע המוזר ביותר התרחש כאשר סטיבי וונדר ישב ליד פסנתר חיקה את בוב דילן ממש מולו, במטרה להדריך אותו בשירת "There`s A Choice We`re Making", שורת הסולו שלו. המוזיקאי הענק שאל את וונדר וריצ`י: "איך אתם רוצים שאשמע?". ג`ון אוטס סיפר: "(דילן כך במקור) הוא לא בחור מלודי במיוחד, זו הייתה מלודיה מאוד ספציפית. שהוא לא חש בנוח לשיר אותה, והוא עבד מסביב לה בדרכו הייחודית". בסוף ההקלטה נצפה קטע משעשע לביצוע ספונטני ומאולתר לחלוטין של כל הזמרים ל-"Day-O" הלהיט הידוע של הארי בלפונטה.
ההצלחה העולמית של השיר:
השיר זכה בשלושה פרסי גראמי בקטגוריות שיר השנה (כותבים), הקלטת השנה וביצוע הפופ הטוב ביותר להרכב שאינו להקה. הוא מכר למעלה מ-20 מיליון עותקים ברחבי העולם. והוא השיר השביעי הנמכר ביותר בכל הזמנים. כעבור שנים יהיו עוד יוזמות ערכיות מעין אלה והבולטת שבהן ביולי 85 כאשר גלדוף יזם את האירוע הגדול ביותר שנצפה בטלוויזיה עד לאותה עת המופע של ה"לייב איד" עם ההופעה הבלתי נשכחת של קווין.