רוני טוביה / צליל מכוון
הסיפורים מאחורי השירים והאומנים
מי ניסה להתנקש בחייו של מלך הרגאיי?
בשנת 1976 ג`מייקה הייתה על סף מלחמת אזרחים, שני המחנות הפוליטיים מימין ומשמאל נאבקו בקמפיין בחירות סוער ביותר. בוב מארלי, שתמך במייקל מאנלי, נשיא ג`מייקה מכהן דאז, יזם קונצרט מטעמו אשר נקרא "Smile Jamaica". יומיים לפני ההופעה המתוכננת ב-3.12.1976, בשעה 20:30, בביתו ב-"הופ רוד 56", נכנסו שבעה אנשים חמושים וריססו את כל יושבי ביתו במטח כדורים, ובדרך נס, איש לא נהרג. מארלי, רעייתו ריטה והאמרגן דון טיילור נפצעו קשה מהירי.
למרות פציעתו של בוב הוא עלה להופיע ללא היסוס וכמתוכנן. במשך הגיב לכף ואמר: "האנשים שמנסים להפוך את העולם לגרוע יותר לא לוקחים יום חופש, כיצד אני אוכל?". הקליע פגע במארלי בחזהו, וובשריר הזרוע, ולא הוצא מגופו מעולם עד ליום מותו.
עד היום לא נפתרה התעלומה. מה בדיוק קרה שם, מי היו המתנקשים? מדוע רצו להתנקש בחייו של מארלי הקונספירציות החלו לזרום האם זה היו ה-CIA? או אולי גורמים פוליטיים בג`מייקה? השאלות נותרו פתוחות ואפילו לא ידוע אם מארלי בעצמו זיהה את היורים.
נסטה רוברט מארלי- Nesta Robert Marley נולד ב6- בפברואר 1945במקום שנקרא "ניין מייל". כפר עם קובץ של בקתות עלובות בצפון ג׳מייקה. אמו של בוב סדלה מלקולם, הייתה נערה שחורה בת 18 וחצי כשהוא נולד. אביו, נורוול סנט־קלייר מארלי, היה גבר לבן בן 60 בעת לידתו עם שורשים יהודיים. האב נטש את בנו ורעייתו כאשר בוב היה תינוק.
בגיל 13 עברו בוב ואימו לטרנצ`טאון פרבר במערב קינגסון בירת ג`מייקה. אותה שכונה מוזכרת בשירו "No Woman, No Cry". בשורה :
I remember when we used to sit"
"In the government yard in Trenchtown
הקריירה המוזיקלית
כאשר היה בן 14 בית הספר שבו למד נסגר, ובוב מארלי החל לעבוד כרתך, והחל ליצור מוזיקה.
ב־1962, בהיותו בן 17, הקליט שני שירים ראשונים תחת השם הבדוי בובי מארטל. אמו, מצדה, מאסה בעוני וטסה לאחותה בארה״ב. בנה נותר מאחור והפך לבן חסותו של מפיק בשם קלמנט ״קוקסון״ דוד, שהשפיע עליו רבות בגיבוש הסגנון שלו כאמן רגאיי.
כעבור מספר חודשים הקים מארלי את להקת, ה"וויילרס" (המקוננים). ההצלחה הייתה מיידית. ב־1965 היו הוויילרס הלהקה הפופולרית ביותר בג`מייקה עם אוסף להיטים במצעדים. באולפן שבו עבד והתגורר הכיר והתאהב בזמרת ריטה אנדרסון, ריטה ובוב נישאו כשמארלי היה בן 21. לשניים נולדו שלושה ילדים. ולא פחות מעשרה צאצאים אחרים שהוכרו כילדיו מנשים אחרות.
פריצת הדרך של ההרכב של מארלי התרחשה ב1972 כאשר הופיעו באנגליה ב-bbc. באחת מההופעות חיממו את הכוכב העולה ברוס ספרינגסטין בניו יורק. ביצעו להיטי רגאיי החדשים: "Get Up, Stand Up" וגם
"I Shot The Sheriff" בהמשך כשגיטריסט העל אריק קלפטון יבצע את השיר כולם כבר יכירו את בוב מארלי שבינתיים נפרד מלהקתו.
בשנת 1975 הפך מארלי לכוכב עולה, בזכות אחד משירי האהבה המושמעים ביותר עד היום, "No Woman, No Cry" האלבום " Rastaman Vibration " זכה להצלחה גדולה מאוד בארה״ב בשנה שלאחר מכן.
בשנת 1979 יצא האלבום "Survival" ובו שיר בשם "Zimbabwe" שיר שכתב מארלי על מנת להביע תמיכה בלוחמים השחורים שנלחמו נגד שלטון המיעוט הלבן בזימבבואה. תושבי המדינה כאשר קיבלו עצמאות פנו לבוב מארלי שיכתוב עבורם שיר והוא נענה בחפץ לב והלהיט הפך להמנון הבלתי פורמלי של המדינה.
ב1974 הוקלט השיר "Iron Lion Zion", אך התגלה ויצא רק כשני עשורים מאוחר יותר- בשנת 1992, 11 שנים לאחר מותו של מארלי. השיר הגיע למקום החמישי במצעד הבריטי באותה שנה.
בשנת 1999 זכה האלבום של בוב מארלי "Exodus" בתואר: "האלבום של המאה" על ידי מגזין "Time" האמריקאי.
20 שנה לאחר מותו בשנת 2001 תאגיד השידור הציבורי בבריטניה, ה-BBC, דירג את בוב מארלי במקום השלישי בדירוג המשורר הטוב ביותר של כל הזמנים. מתחתיו בדירוג היו : ג`ים מוריסון, פול סיימון ופול מקרטני, ומעליו ג`ון לנון (במקום השני) ובוב דילן שזכה בבכורה.
הקשר האמיץ של בוב מארלי ליהדות ולכתבי הקודש נשקף מהשיר:
"One Love" מתוך ירמיהו : "ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי" וגם מכותרת האלבום המופלא ״אקסודוס״ שהוא למעשה השם הלטיני לספר `שמות` אחד מחמשת חומשי תורה.
מותו
ביולי 1977 אובחנה אצל מארלי מחלת המלנומה בבוהן כף רגלו. הוא סירב להמלצה של הרופאים לקטיעה של האצבע, בשל אמונתו הדתית לפיה הגוף צריך להישאר שלם ולא מושחת. מצבו הרפואי הידרדר ולאחר שתי הופעות בניו יורק בספטמבר 1980, הוא התמוטט במהלך ריצה בסנטרל פארק. הגידול התפשט מהבוהן לאיברים אחרים בגוף. מארלי התעקש לקיים את ההופעה בפיטסבורג ב-23 בספטמבר. הייתה זו הופעתו האחרונה. לאחר מכן פנה לקבל טיפול רפואי במינכן, הוא שהה מספר חודשים לצורך הטיפולים שלא הועילו.
את מותו מצא מארלי דווקא במיאמי שטופת השמש, על סף הקיץ של 1981.
הלווייתו של בוב מארלי נערכה כ-10 ימים לאחר מותו ב-21.5.1981. זו הייתה הלוויה ממלכתית, בה נכחו המוני בני אדם, ביניהם גם ראש הממשלה הג`מייקני אדוארד סגה.
הוא נקבר בכפרו הקטן, הנידח, עם גיטרת הלס פול שלו וספר תנ״ך, כשעל אצבעו נוצצת טבעתו של היילה סלאסי, הקיסר האתיופי, שעליה מוטבע אריה, סמלו של שבט יהודה, הידוע גם משירו Lion In Zion.
"כסף לא יכול לקנות חיים"
(מילותיו האחרונות של בוב מארלי לבנו זיגי)
כל הזכויות שמורות