אני ואתה נשנה את העולם

 

הסיפור מאחורי השיר שנולד לפני 50 שנים והפך לסוג של המנון.

צילום : Lena Filler

רוזה פארקס הייתה פעילה מרכזית בתנועה לזכויות האזרח בארה"ב.

בשנת 1955 התפרסמה רוזה, כאשר עלתה לאוטובוס בממפיס, התיישבה באחד המושבים, וכשהאוטובוס התמלא היא סירבה לפנות את כיסאה לאדם לבן שעלה לנסיעה.

רוזה אמריקאית בעלת גוון עור כהה, נעצרה באותה יום ונפתח נגדה משפט על הפרת חוק.

בהמשך הנהיגה רוזה חרם קשה בעזרתו של מרטין לותר קינג, על חברת האוטובוסים מונטגומרי. במשך 380 ימים נמנעה האוכלוסייה השחורה להשתמש בשירותיה של החברה.

המלחמה הצודקת של רוזה פארקס נשאה פרי ובית המשפט העליון ביטל את החוק הגזעני שלמעשה נגד את החוקה האמריקאית. כך הפכה רוזה מפושעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות.

בתחילת שנות ה-60 רוח מאבק החירות של רוזה, הדהד ברחבי העולם והגיע אפילו לישראל.

מוזיקאים מפורסמים מרחבי העולם כמו בוב דילן, הביטלס ואחרים שינו כיוון משירי אהבה לשירי מחאה חברתיים ופוליטיים. דור "ילדי הפרחים" הוביל לשינוי גם נגד אפליית נשים, מלחמות, וחוסר צדק חברתי.

לאחר מלחמת ששת הימים לקחה על עצמה "חבורת לול" שכללה בין היתר את אריק איינשטיין, אורי זוהר, צבי שיסל, את התפקיד של מחוללי השינוי על פי אותה רוח שוויונית.

חבורת "לול" יצרה מוזיקה, קולנוע, ותוכניות טלוויזיה. הם השפיעו רבות באותם ימים על התרבות הישראלית ואריק איינשטיין הפך לכוכב עולה.

לאחר מספר אלבומים, הרכבים, ניסיון קריירה בחו"ל הגיעו אריק איינשטיין והאמרגן יהודה טלית לצפות בלהקת הצ`ירצ`ילים בהופעה ברחוב המסגר. הצ`רצ`לים היו לאחת מלהקות הקצב המוכרות של אותם ימים. ואיינשטיין פנה לחבורה הצעירה שכללה את מיקי גבריאלוב, חיים רומנו, רוב האקסלי, עמי טרייבטש והסולן סטן סולומון. הצ`ירצ`לים הקליטו את האלבום הבא של אריק איינשטיין "בדשא אצל אביגדור" וליוו את אריק איינשטיין בהופעות.

במהלך הקלטת האלבום פנה אריק איינשטיין למיקי גבריאלוב והציע לו לכתוב אתו שירים.

גבריאלוב סיפר בראיון: "הייתי נבוך וביישן, אמרתי לו שאני לא יודע להלחין, ומה שיצא לי זה היה במקרה. ואריק ענה : תראה , אני לא יודע, אתה לא יודע, בוא ננסה ונראה מה יצא..."

באחד מהלילות בבית הוריו ישן מיקי גבריאלוב כשלצידו טייפרקורדר, המכשיר היה מונח שם תמיד מוכן לרעיונות מוזיקליים שאותם הקליט גבריאלוב גם באמצע הלילה. את אותם מוטיבים מוזיקליים היה מעבד למחרת בבוקר ומפיק מהם לחנים שחלקם מוכרים עד היום.

מיקי גבריאלוב קיבל השראה באותו הלילה מלהקת "איירון באטרפליי" זמזם לעצמו משהו בראש, וכך נולד הלחן האלמותי לשיר "אני ואתה". אריק איינשטיין הפליא במילים לשיר שבנוי רק משלושה בתים כאשר הבית הראשון חוזר על עצמו.

"אֲנִי וְאַתָּה נְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם,
אֲנִי וְאַתָּה אָז יָבוֹאוּ כְּבָר כֻּלָּם,
אָמְרוּ אֶת זֶה קֹדֶם, לְפָנַי,
לֹא מְשַׁנֶּה - אֲנִי וְאַתָּה נְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם

אֲנִי וְאַתָּה נְנַסֶּה מֵהַתְחָלָה,
יִהְיֶה לָנוּ רַע, אֵין דָּבָר זֶה לֹא נוֹרָא,
אָמְרוּ אֶת זֶה קֹדֶם, לְפָנַי,
זֶה לֹא מְשַׁנֶּה - אֲנִי וְאַתָּה נְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם"

ברבות הימים התייחס איינשטיין לשיר ואמר :" אני ואתה נשנה את העולם, זה הרצון הטבעי של כל דור לעשות עולם טוב יותר. אצלי זה לא בדיוק עם דגלים ומהפכות, אלא אתה ואני וביחד. כאילו, אם נהיה ביחד, יהיה טוב יותר. זה כמובן שיר די תמים, די נאיבי, אבל הוא הפך למין חצי המנון שכזה. מבחינתי יש פה דווקא אינטימיות שאומרת לא לשנות את העולם על בריקדות, לא במהפכה, אלא אני ואתה ועוד אחד ועוד אחד..."

במהלך הקלטת השיר פנה אריק איינשטיין לחיים רומנו שניגן על גיטרה חשמלית וביקש ממנו פתיח עם סאונד שונה לשיר. חיים רומנו ניגן בצורה מופתית ובסאונד רך עמום ומלטף את הסולו הקצר שבפתיחת השיר והוא חוזר על עצמו שוב בין הבתים. נגני גיטרה רבים מנסים לחקות את הצליל עד היום ורובם ללא הצלחה יתרה.

בשנת 1988 יצא לאקרנים הסרט "לול" שביים בועז דוידזון שהשתייך לחבורה. אחת הסצנות הזכורות משם הקליפ של השיר "אני ואתה" שבו נעלמים על גבי סוס אריק איינשטיין וצבי שיסל לתוך השקיעה כאשר ברקע הארובות של רידינג. כל מי שצפה בסרט באולם הקולנוע באותם ימים השתתף בחוויה מיוחדת כשכמעט כל הנוכחים באולם הקולנוע היו מצטרפים לשיר ביחד.

כאשר מחפשים בגוגל את השיר "אני ואתה" מגיעים לעוד שיר באותו שם . בשנת 1929 כתבה רחל המשוררת שיר עם שם זהה השיר מוכר בביצוע של להקת "צבע טרי" שאותו הלחין שייקה פייקוב.

50 שני לאחר הקלטת השיר: "אני ואתה" והאלבום המופתי "בדשא אצל אביגדור" השיר זוכה לעדנה עד היום, הוא מושמע בטקסים, פרסומות, וזכה למספר ביצועים. השיר הפך לאייקון תרבותי ולכמעט המנון עבור דורות רבים שיגיעו לאחר מכן.