קפה אצל ברטה

 

מי הייתה ברטה? על מי נכתב השיר? איזה פרטים בשיר שינה אהוד מנור? ומדוע יגאל בשן הקליט אותו ראשון?

 

בשנת 1973 כתב אהוד מנור:

"כשאני שפוף ורע לי על הלב
  אני הולך אל ברטה ואצלה יושב
  אני שותה קפה שחור
  מראה לה את היד
  אומרת לי אתה נחמד
  תשים עשירייה בצד.."

הנשמות הטהורות : נתן כהן, נאוה ברוכין, ויורם ירוחמי

(צילום מתוך האוסף הפרטי של נאוה ברוכין)

לפני כ-16 שנים נפרדנו מאהוד מנור, מגדולי הפזמונאים בארצנו, וגם חתן פרס ישראל.

מנור כתב למעלה מאלף שירים, מאות מהם מלווים אותנו עד היום.

הסיפור של השיר "קפה אצל ברטה" מתחיל בתחילת שנות ה-70. צדי צרפתי היה שחקן תיאטרון צעיר ששיחק בתיאטרון הבימה ותיאטרון הקאמרי. עולם הבידור זוכר את צדי משחק במחזמר "שיער" שהיה בין הראשונים שעשה עליה לישראל. אהוד מנור היה אמון על תרגום השירים מהמחזמר.

באותם ימים השימוש בפסיכולוג קליני, לא היה נפוץ בקרב שחקני תיאטרון. וצדי הצעיר שהיה מאותו שנתון של אהוד מנור (1941) . הכיר קוראת בקלפים בשם רחל לוי שהייתה גרה ממש  ממול ביתו.

בכל פעם שהיה "שפוף ורע לו על הלב", היה מגיע צדי אל אותה רחל שהבינה את מצוקות הנפש שלו. ותמורת עשר לירות היה צדי מקבל ממנה חיזוק. צדי היה ידוע כדייר קבע אצל רחל קוראת בקלפים.

רחל לוי לא ממש הצליחה לחזות את הגורל של צדי, אבל במקרה אחד טענה שצדי ירד מהבמה כשחקן אך הבמה תמשיך להעסיק אותו.

עפרה פוקס ואהוד מנור היו חברים טובים של צדי ונפגשו כמעט על בסיס יומי. באחד מהמפגשים החברתיים הללו. חשף צרפתי בפני הזוג כי הוא נוהג ללכת לקוראת בקלפים.

אהוד מנור הקשה על צרפתי ושאל אותו אם רחל מסייעת לו ומצליחה לחזות את העתיד. צדי צרפתי השיב מייד בשלילה והוסיף "ששום דבר לא השתנה".

באחד מהמקרים רחל לוי קראה בקלפים וסיפרה לצרפתי כי הצגה חדשה שעתידה לעלות תהיה הצלחה גדולה. צדי תלה תקוות אך לשווא ההצגה הפכה לכישלון בימתי ומאז לא דרך יותר בביתה של רחל לוי.

אהוד מנור הוקסם מהסיפור של  הקוראת בקלפים של צדי שינה את שמה של רחל לוי לברטה. במקום קלפים הכניס לטקסט קפה וכך נולד השיר "קפה אצל ברטה"

"תמיד כשאני עומד כבר לעזוב/היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב
אחרי כמה צרות קטנות/פתאום תרגיש נפלא
תהיה לך שמחה גדולה/מילה של ברטה זאת מילה.."

מנור התייחס למקרה הטראגי של צדי צרפתי במעט הומור או כפי שסיפר צדי בעצמו באחד מהראיונות:

"כן, זה נכון. הייתי אז מסוג המכורים שעל כל מצב רוח רע אפשר היה לגרור אותם לקוראת בקלפים. לי הייתה אחת שקראו לה רחל לוי, היא גרה אז מול הבית שלי והייתי הולך אליה, בנעורי, מה שנקרא. בתקופה ההיא, אהוד מנור ואשתו, עפרה, ואני היינו חברים מאוד מאוד קרובים. הייתי אתם בקשר יומיומי וסיפרתי להם בין היתר גם על זה. אז אהוד כתב את השיר וזה הפך לשיר של יגאל (בשן), אבל זה נולד דרך הסיפור שלי, השיר נכתב עם קריצה. גם אני לא לקחתי את זה אז ברצינות. הוא קצת נוגה כי הייתי הולך אליה ממקום של מצוקה, וכשאתה במצוקה אתה מחפש מישהו שיאמר לך מילה טובה. זאת הייתה התקופה שעזבתי את עולם המשחק, רציתי נורא לדעת מה יהיה, ואותה קוראת הבינה טוב מאוד שכדאי ללטף אותי. ופעם כשהיא ליטפה אותי היא אמרה שיהיה בסדר, וזה נהיה כשלון נוראי, ובאותו הרגע התאכזבתי מאוד, וכמובן שלא נכנסתי אליה יותר.

פעם אחת היא בעצם צדקה ואמרה לי `אתה לא חוזר לבמה, אבל אתה תהיה בדרך מקבילה`. והאמת היא שמה שקרה אחר כך זה שהתחלתי לביים בתוכניות בידור, אבל זה היה מקרי לגמרי. היא זיהתה שאין שום סיכוי שאני אעזוב את זה. היית צריך להיות מטומטם כדי לא לזהות את זה"

 

נתן כהן והנשמות הטהורות:

בשנת 1973 הטקסט של השיר הגיע לידיו של נתן כהן שהלחין את השיר בצורה נפלאה. אך בשל פרוץ מלחמת יום הכיפורים, לא הספיק להקליט אותו. נתן כהן וחבריו  מ"הנשמות הטהורות" גויסו לשטחי הקרבות כדי להופיע מול חיילים. אל הלהקה שהייתה כבר מוכרת, הצטרף יגאל בשן. מול החיילים ביצעו לראשונה את "קפה אצל ברטה". יגאל בשן מאוד התלהב מהשיר וביקש מנתן כהן רשות להקליטו. שירות המילואים הממושך פגע במערכת היחסים שבתוך הלהקה, אשר חוותה שינויים והתפרקה סופית בשנת 1975.

כך מספרת נאוה ברוכין סולנית להקת "הנשמות הטהורות":

"הקלטנו את `קפה אצל ברטה` אחרי מלחמת יום כיפור. היינו בחוליה יחד עם יגאל בשן כל המלחמה. הוא שמע אותנו עושים חזרות על השיר וממש התאהב בשיר וביקש להקליט אותו. אחר כך אנחנו הקלטנו, מה גן שיורם ירוחמי חברנו ללהקה לא היה איתנו במלחמה...."

נתן כהן אישר ליגאל בשן להקליט את השיר. בשנת 1974 הוציא יגאל בשן אלבום בשם "קפה אצל ברטה"  כאשר ברצועה מספר 9 מופיע שיר הנושא. כעבור מספר חודשים השיר הוקלט גם על ידי הנשמות הטהורות באלבום הנושא את שם הלהקה שכללה מלבד נתן כהן את יורם ירחמי ונאוה ברוכין שהוחלפה בהמשך על ידי עירית בולקא.