יום הולדת 70 למוזיקאי המחונן זוכה פרס אקו"ם למפעל חיים.
צילום : אילן בשור
בילדותי אני זוכר כיצד נצמדתי למרקע, כאשר בטלוויזיה עלתה לאוויר התוכנית "רחוב סומסום". מקור התוכנית שהצליחה בארצות הברית נקראה בשם "Sesame Street". התוכנית הועלתה בארצות הברית בתחילת שנות ה-70, על מנת ליצור אצל הילדים מיומנויות חברתיות ולימודיות. בשנת 1983 רחוב סומסום עשתה עליה לישראל.
195 פרקים, שלוש עונות שידור, אריק ובנץ הזכורים לטוב, ומעל כולם קיפי בן קיפוד הפכו את הסדרה לסיפור הצלחה גדול. ועם 100% רייטינג של הערוץ היחיד ששידר כאן ילדי ישראל פשוט התאהבו..
לאותה סדרת ילדים היו צריכים לבחור שיר. למשימה גויס עלי מוהר לכתוב את המילים, יוני רכטר את הלחן. ולביצוע השיר נקראו : מזי כהן, גידי גוב, יוני רכטר ודפנה ארמוני שהיו סוג של כוכבים בהתהוות.
בעיני אותו מפגש שארע בתחילת שנות ה-80, מסמל יותר מכל את דרכו המוזיקלית של יוני רכטר הפרושה על למעלה מחמישה עשורים. שיתופי פעולה עם מיטב היוצרים בזמר הישראלי. מאות של לחנים לשירים שניטעו עמוק בזמר הישראלי. ושיתוף הפעולה שלו עם עלי מוהר שהלך לעולמו בשנת 2006, הוליד זוגיות מוזיקלית מופלאה שעליה עוד נדבר בהמשך.
יוני רכטר מגדולי היוצרים בתרבות הישראלית חגג בשבוע שעבר 70. הוא נחשב לאחד מגדולי המוזיקאים בישראל, זמר, מלחין, מפיק ומעבד מוזיקלי. הוא נולד בתל אביב לאב אדריכל ואחותו היא השחקנית דפנה רכטר. בגיל 15 החל לנגן בפסנתר. שירו הראשון (בגיל 16) היה "דמעות של מלאכים" למילותיו של חברו לספסל הלימודים לכיתה דן מינסטר שהוא פזמונאי בפני עצמו.
את שירותו הצבאי עשה כקלידן בלהקת חיל התותחנים ולאחר שחרורו החל בלימודי מוזיקה.
בשנת 1972 הזמין אותו דני סנדרסון להצטרף ללהקה שהייתה בתחילת דרכה "כוורת". לצידם של גידי גוב, סנדרסון, יצחק קלפטר, מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ`יק ואפרים שמיר. במסגרת הלהקה שר רכטר, שיר מחאה פארודי - "אנטיביוטיקה", שאת המילים כתב בעצמו. הוא הלחין ללהקה את "סוף ההצגה הלילה" ואת "מדינה קטנה" יחד עם סנדרסון. במסגרת כוורת בילה עד שנת 1976 כאשר הלהקה התפרקה.
עם מוטיבציית שיא יוני רכטר החל לפרוח במהלך שנות ה-70 לאחר כוורת הוציא יחד עם אבנר קנר אלבום בשם "ארבע-עשרה אוקטבות" השיא של רכטר הגיע ללא ספק כאשר פנה אליו אריק איינשטיין שזיהה את הכישרון המבטיח מכוורת. השניים החלו לשתף פעולה.
בתחילה הפיק רכטר לאריק איינשטיין את האלבום "האהבה פנים רבות לה", רכטר הלחין לאלבום שהיה מיועד בתחילה לילדים את מרבית השירים, "מה עושות האיילות" וגם " דג הזהב" שכתבה לאה גולדברג, "זו אותה האהבה", ו-"שיר אהבה סטנדרטי", שכתב אריק איינשטיין ועוד. שיתוף הפעולה נמשך וב-1977 יצא אלבום הופעה של איינשטיין בשם "אנשים אוהבים לשיר", בהפקתו המוזיקלית של יוני רכטר. באותה שנה הלחין רכטר את השיר של אברהם חלפי "עטור מצחך". אריק איינשטיין ביצע אותו עם קורין אלאל ויהודית רביץ והשיר הפך לקלאסיקה ישראלית.
עם איינשטיין יצר רכטר בשנת 1988 האלבום "משירי אברהם חלפי". כמובן רובו מלחניו ועיבודיו של רכטר לשיריו של המשורר אברהם חלפי, ובהם: "שיר על יונה בחלוני", "סתיו יהודי", "עטור מצחך" והדואט של איינשטיין עם יהודית רביץ "צער לך".
שנה לאחר מכן הוציאו איינשטיין ורכטר אלבום שירי ילדים בשם "הייתי פעם ילד". עם שירים כמו: "אדון שוקו", "שבת בבוקר" ו"גברת עם סלים". שבו רכטר תרם את קולו.
רכטר היה שותף לאלבום הבכורה של גידי גוב, "תקליט ראשון". רכטר הלחין את רוב שירי האלבום, בהם : "בלעדייך", "שלוש בלילה בעיר" שאיתו השתתף גידי גוב בפסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1978 ,ו- "העיקר זה הרומנטיקה".
שיתוף הפעולה עם גידי גוב היה גם באלבום השני של גידי שנקרא : "40:06" שמו של האלבום הוא בעצם התזמון שלו, רכטר הלחין באלבום את רוב השירים. והבולטים ביניהם: "כלים שלובים", "יש אי שם", "טוב שבאת", "עד הבוקר" ו"שטח ההפקר".
באותה שנה נוצר אחד האלבומים המוצלחים ביותר בתולדות המוזיקה הישראלית "הכבש השישה עשר" שלמעשה הוא ספר שירי ילדים של יהונתן גפן אשר ראה אור בשנת 1978 שבעקבותיו יצא גם תקליט ילדים מצליח מאוד את רוב השירים באלבום הלחין רכטר לו היו שותפים : יהודית רביץ, גידי גוב, יוני רכטר, יהונתן גפן ודויד ברוזה. הבולטים מהשירים שהלחין רכטר היו "גן סגור" ו"הילדה הכי יפה בגן".
נתן אלתרמן ו"ערב עירוני"
רכטר שיתף פעולה במהלך הקריירה ארוכת השנים שלו עם אומנים רבים. הוא הרבה להלחין שירי משוררים חלקם מושמעים עד היום. סיפור מרתק היה עם השיר "ערב עירוני" שביצע בצורה מדויקת להפליא יוסי בנאי לשיר של נתן אלתרמן. השיר במקורו הוא בן עשרה בתים.
אלתרמן כתב את השיר בשנת 1934 בהיותו בן 24. שנתיים קודם לכן סיים את לימודי האגרונומיה שלו בצרפת תחום שזנח לטובת כתיבת שירה בעיר האהובה עליו תל אביב.
באותה שנה תל אביב חגגה חצי יובל להיווסדה. ראש העיר המיתולוגי מאיר דיזינגוף יזם אירועים רבים בעיר , אירוע עדלאידע הענק בפורים, חנוכת יריד המזרח בעיר, תהלוכת ילדים בשבועות. העיר תססה החשמל הגיע לבתים באותן שנים, ומכוניות החלו לנסוע ברחבי העיר.
אלתרמן המהורהר כתב:
"שְׁקִיעָה וְרֻדָּה בֵּין הַגַּגּוֹת
אַסְפַלְט כָּחֹל מִלְּמַטָּה
עֵינֵי נָשִׁים נוּגוֹת, נוּגוֹת
אוֹמְרוֹת לָעֶרֶב `לָמָּה בָּאתָ`? "
סערת הרגשות של אלתרמן נבעה בעיקר מהמתרחש באירופה שהייתה באותה עת בין שתי מלחמות עולם. כאשר חגגו בתל אביב, באותה עת הנאצים והיטלר עלו לשלטון ואלתרמן הביע את דאגתו ממה שעלול להתרחש באירופה ובעולם.
"כָּעֵת אֲנִי מְאֹד אֶחָד
וּמִסְתַּכֵּל מְאֹד בְּשֶׁקֶט
אֵיךְ הַלְּבָנָה חוֹלֶצֶת שָׁד
מִקִּיר הַבַּיִת שֶׁמִּנֶּגֶד"
השיר נכתב ברוח התקופה ובתחושות של נתו אלתרמן שבין שורה לשורה מביע את המעבר בין שמחה לתוגה.
השיר הנהדר שכתב אלתרמן המתין כ-50 שנים עד שהתפרסם ועד שהגיע יוני רכטר בשנת 1987 והעניק לו לחן מופלא, שמשולבים בו אלמנטים ים תיכוניים ואפילו יווניים. מלך השאנסונים הישראלי יוסי בנאי ביקש מרכטר שיעבד לו את האלבום וילחין לו חלק מהשירים. ביחד הם יצרו קלאסיקה אלמותית.
שיתוף הפעולה עם על מוהר
צמד המילים רכטר-מוהר נותן קונוטציות של צמדים אשר נועדו להיות יחד כמו : יעקב גלעד ויהודה פוליקר. או כמו סיימון וגרפונקל בחו"ל.
כאשר להקת כוורת הקליטה את "שיעור מולדת" אפרים שמיר הזמין את עלי מוהר להיות נוכח בעת הקלטת השיר. הקליק עם רכטר נוצר באופן מיידי. מוהר ביקש מרכטר לכתוב לחנים למחזמר שכתב. שניים מהשירים שכתב מוהר למחזה הכושל הלחין רכטר שבהמשך מצאו דרכם לאלבום הסולו שלו "שוב היא כאן" ו-בית קפה קטן" והחלה ידידות רבת שנים ושיתוף פעולה בין השניים שהצליח להתרומם לפסגת המוזיקה הישראלית.
השניים הוציאו שני אלבומים משותפים : "בגובה העיניים" ו"מחשבות ואפשרויות".
רכטר ומוהר הופיעו ביחד במשך שנים רבות כתבו מוזיקה לתיאטרון, לטלוויזיה (רחוב סומסום) ואפילו לקולנוע. הם יצרו שירים בהם : "עוגן הרם", "שיר נבואה קוסמי עליז", "אהובתי היחידה", "אל תמהר" ו"יש אי שם" שבהמשך הפך ל"תני לי יד".
פרי שיתוף הפעולה בין השניים נקטע בשנת 2006 כאשר עלי מוהר הלך לעולמו בעקבות מחלה.
רכטר שממשיך בעבודתו הפוריה יוצר ואף מוציא אלבומים גם בימים אלה. חוגג 70 שנה אבל ממשיך להתגעגע לעלי מוהר וכך אמר בראיון שהעניק לאחרונה :
"אני מתגעגע להבנה האינטואיטיבית שהייתה בשיתוף בשיתוף הפעולה בינינו. לזה שעלי הביא אותי למקומות לא צפויים בהלחנה, וכמובן לעלי החבר הקרוב.