רוני טוביה / צליל מכוון

הסיפורים מאחורי השירים והאומנים

הבה נרימה נס ואבוקה

 

שירי חנוכה של "מלך הילדים" חתן פרס ישראל - לוין קיפניס

מה משותף לכל השירים הבאים?

"סביבון סֹב סֹב סֹב", "חנוכה חג יפה כל כך", "הבה נרימה נס ואבוקה", "לביבות (קמח, קמח מן השק)", "שימו שמן", "נר לי", "הבה נרימה", "חנוכיה יפיפיה" , "מי זה הדליק", "נרות דולקים".

"בשנת 1913 דרכה רגלי לראשונה בחולות תל אביב. ירדתי מהאונייה לפנות ערב ולנתי לינה ראשונה בארץ – בתל אביב הבוקר הראשון שלי היה בהיר. תל אביב הייתה לבנה, רעננה בירוק-עץ ובגינות-נוי. קטנטונת הייתה תל אביב, שלושה רחובות בה”.

קיפניס ובנו שי

כך תיאר לוין קיפניס את יומו הראשון בארץ ישראל.

מה שמשותף כמעט לכולנו, מהרגע שהתחלנו לדבר צמד המילים "לוין קיפניס" היה שגור בפינו. האיש שפעילותו התרבותית משתרעת על יותר מיובל שנים  (שזה כנראה שיא עולמי). היה אחראי על מאה וחמישים ספרים, מעל 1,200 סיפורים, למעלה מ-1,000 שירים, עשרות מחזות. שירי החגים הפכו לחלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית.

לוין קיפניס לוין קיפניס נולד בצריף רעוע בעיירה אושומיר פלך ווהליך (אוקראינה, רוסיה), בשנת 1894 בתאריך סמלי משהו ט"ו באב תרנ"ד. היה בן למשפחה בת  עשרה ילדים. אביו היה שליח ציבור ובאופן טבעי שלח את בנו לוין ללמוד ב"חדר". בעודו ילד למד לכתוב מזוזות על קלף אשר שימשו את תושבי העיירה היהודים.

מגיל צעיר ניסה את כוחו באמנות, הוא צייר ופיסל.  שירו הראשון "הילד החולה" התפרסם בעיתון הילדים "הפרחים" הוא הפך לכותב ומאייר קבוע בעיתון.

לאחר עלייתו לארץ ישראל, החל בלימודי אמנות ב"בצלאל".  ובהמשך השלים את לימודי האומנות שלו בברלין. מצוקת התכנים לילדי הגן הביאה אותו לכתוב שירים המותאמים לצורכי החינוך לטף בארץ ישראל, הראשון בהם היה "חנוכייה ספרי נא לי מעשיה"

לאה נאור, כתבה על לוין קיפניס ביוגרפיה בשם "מלך הילדים", והיא מספרת על ילדותו:

 "הוא לא ידע לדבר עד גיל שלוש, אבל לפני שמלאו לו 13 שנים כבר היה מורה `מלמד` כמו שקראו לזה אז. בילדותו כבר התנסה בכל תחומי האמנות, ציור, מלאכת יד, כתיבת סיפורים שירים, מחזות, הלחנה, בימוי והפקה בעיירה שלו, אושומיר שברוסיה. כשהחליט לעלות לארץ ישראל, ללמוד ציור בבית הספר לאמנות `בצלאל` ליוותה אותו העיירה כולה אל תחנת הרכבת. חודש אחד לאחר שעלה לארץ כבר שרו את שיר החגים הראשון שלו בגנים רבים בכל הארץ, בלי אמצעי התקשורת של היום."

 

מוסיפה לאה נאור:

"אין חג שלא מתחיל בשיר של לוין קיפניס חמישה דורות כבר שרים את שיריו הכל התחיל כשהוא נכנס לגן ילדים במקרה והבין שחסרים שירים לילדי הגן. אז הוא כתב את השיר הראשון `חנוכייה, חנוכייה ספרי נא לי מעשיה`. זה שיר שהוא הצגה קטנה כמו רבים משיריו. הוא כתב לילדי הגן גם הוראות בימוי – הוא חשב על הכל. ואז לקח על עצמו את התפקיד הענקי הזה ליצור תשתית תרבותית לחגים עבור ילדי ישראל המשימה כללה לימוד הגננות את שירי החגים".

 

הסיפור מאחורי השיר `סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב`

לוין קיפניס כתב פעם שיר שנקרא, "מִפְּאַת יַרְדֵּן, מֵהַר גִּלְעָד" הלחן לשיר היה עממי.

השיר התפרסם והפך למאוד מוכר בארץ. אפילו הושר בשיעורי ההתעמלות בבתי הספר עם ליווי תנועות ידיים.  

עברו שנים מאז, ולקראת חג החנוכה. כתב קיפניס את השיר "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב". הוא ביקש מנחום נרדי לחן לשיר. קיפניס לא היה מרוצה כל כך מהלחן של נרדי. והחליט ל"הלביש" את המילים החדשות של "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב" על הלחן הישן והמוכר של השיר "מִפְּאַת יַרְדֵּן, מֵהַר גִּלְעָד". ובו בזמן העניק קיפניס חיי נצח לשיר החנוכה הידוע והשכיח את "מִפְּאַת יַרְדֵּן, מֵהַר גִּלְעָד" שהיה לו מקום של כבוד.

לוין קיפניס נפטר  ביוני 1990, בתל אביב  ובשנת 1978 הפך לחתן פרס ישראל לספרות ילדים.

 

 

 




הכנס/י תגובה

כל הזכויות שמורות